פלאפון תקשורת בע"מ נ' מלכאן

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב לתשלום חוב בגין שירותי רדיון וטפון סלולאריים שסיפקה למבקש. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 2.9.13.

ביום 28.10.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש, כי קיבל את כתב התביעה בתקופת החגים ועל כן לא היה סיפק בידו להיערך להגשת ההתנגדות במועד. עוד נטען כי החייב הינו אלמן, המטפל היחידי בבנותיו ועול המשפחה כולו מוטל עליו.

לגופה של התביעה, טוען המבקש כי המשיבה הפרה את הנספח להסכם ההתקשרות, בו סוכמו תנאי ההתקשרות עם המבקש, וגבתה ממנו סכומים ביתר. המבקש פנה למשיבה מספר פעמים בעניין זה, אך היא התנערה מן ההסכם ואף ניתקה את הקו של המבקש. המבקש טוען כי החוב הנטען על ידי המשיבה אינו עולה בקנה אחד עם ההסכם עליו חתם והמשיבה אף הפרה את התחייבותה לזכותו בגין המכשיר.

המשיבה מתנגדת לבקשה. ראשית, טוענת המשיבה, כי המבקש לא הצביע על טעם מיוחד להארכת המועד וכי מדובר בזלזול בהליך השיפוטי מצד המבקש.

לעניין ההתנגדות עצמה טוענת המשיבה, כי חובו של המבקש מורכב משימוש שוטף, ציוד ועמלת יציאה. לטענת המשיבה, הגנתו של המבקש הינה סתמית וכללית ואינה עומדת בחובת הפירוט הנדרשת.

המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר מזו הננקטת בהארכת מועד להגשת ערעור (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה, נסיבותיו האישיות של המבקש והעובדה שכתב התביעה נמסר לו בתקופת החגים, עשויות להוות טעם מיוחד לשם הארכת מועד בערכאה הראשונה, תוך חיוב המבקש בהוצאות בשל האיחור.

אשר להתנגדות עצמה, הרי שהמבקש טוען כי המשיבה הפרה את הסכם ההתקשרות עמו וחייבה אותו בסכומי יתר. יחד עם זאת המבקש לא פירט בתצהירו מהו סכום חובו האמיתי למשיבה בהתאם להסכם ההתקשרות, שכן אין חולק שהמבקש עשה שימוש בשירותי המשיבה ואף רכש ציוד. כידוע, על המבקש רשות להתגונן בפני התביעה לפרט את העודדות המהוות יסוד להגנתו ואינו רשאי להסתפק בטענות כלליות. בנסיבות אלה, משהמבקש לא עמד בחובת הפירוט הנדרשת, הגעתי למסקנה כי יש להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה כספית.

לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, ובכלל זה הטעם לאיחור וכן משך האיחור בהגשת ההתנגדות, הרי שיש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 500 ₪,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי, וכן בכפוף להפקדה כספית בסכום של 3,200 ₪ כתנאי לקבלת ההתנגדות. על המבקש להפקיד סכומים אלה בקופת בית המשפט, בתוך 30 יום, שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, יעוכבו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ד, 03 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: